​​​​​​​חקלאות הידרופונית וגידולי שדה באדמת דשן - מה ההבדלים?

הידרופוניקה (ביוונית: מים = הידרו. פוניקה = עבודה) היא שיטת גידול שבה הצמחים לא שתולים באדמה, אלא בבסיסי מים שבהם נמצא הדשן. שיטה זו התגלתה עוד בעולם הקדום, בין היתר בגנים התלויים בבבל וברפסודות הצפות שהקימו לעצמם האצטקים במרכז אמריקה. כיום, השיטה מתאימה גם לבתים ומרפסות, ללא תלות במיקום או במאפיינים גיאוגרפיים.

חקלאות הידרופונית פועלת במספר שיטות מרכזיות, תוך הפעלה במערכות גידול סגורות שבהן המים המדושנים מוזרמים במעגליות:

השיטה הראשונה היא באמצעות שתילה בצינור ארוך ובו חורים עם קוטר גדול. המים המדושנים מוזרמים בזרם דק בתחתית הצינור.

שיטה נוספת בדומה לזו המסורתית מימי האצטקים, היא שתילה על רפסודות צפות (עשויות לרוב מקלקר) על מאגר מים גדול ובו קומפוסט (דשן) וחומרי הזנה.

השיטה השלישית היא שתילה באדניות מלאות טוף או הידרוטון, המתרוקנות ע"י סיפון לאחר שמתמלאות על גדותיהן. בזמן הריקון נכנס חמצן לבתי השורשים.

יתרונות ההידרופוניקה וההבדלים מאדמת דשן

החקלאות ההידרופונית מכילה יתרונות משמעותיים על פני הגידול המסורתי באדמת דשן:

  • חיסכון במים – למרות שהשתילה מתבססת על מים, הם זורמים במעגל קבוע וסגור. זאת להבדיל משיטת הצמיחה באדמה, שבה נדרשים מי השקייה רבים. למעשה, באדמת הדשן מרבית המים גם מחלחלים לאדמה ולא נאספים על ידי הגידולים, מה שגורם להם "להתבזבז".
  • שימוש בכמות דשן מופחתת – לא רק כמויות המים בתהליך ההידרופוני קטנות יותר, אלא גם כמויות הדשן הנדרשות. פיזור רגיל של קומפוסט גורם לרובו להיספג באדמה ובכך "מתבזבז" יותר. בנוסף, הוא גם יוצר במגע עם האדמה תגובות כימיות, שמשפיעות על היווצרות זיהומי זרחן וחנקן במקורות מים מלוחים ומתוקים.
  • יצירת אדמות חופש – החקלאות ההידרופונית מרכזת באותו המקום ובאופן ישיר את כל חומרי ההזנה והמים שהצמחים והגידולים מקבלים. כתוצאה מכך, מתייתר הצורך בפיתוח מערכת שורשים עצומה כפי שנדרש בגידולי שדה ואפשר לשתול בצפיפות גבוהה ולגובה. מעל לכל, הדבר מקצה אדמות ושטחים פנויים וטבעיים יותר, ללא מעורבות אנושית בטבע ובאדמה.
  • מחזור גידול קצר ומרובה תוצרים – גידולים הידרופוניים מקבלים בקלות את כל חומרי ההזנה להם יזדקקו, לעומת גידולי האדמה שבהם הצמחים סובלים מחיידקים או מזיקים שמתחרים איתם על המשאבים הללו. כתוצאה מכך, הליך הגדילה של התוצרת מתקצר ומתפתחים יותר גידולים בשטח המרוכז.
  • קטיף פשוט – מערכות גידול הידרופוניות מתאימות את עצמן למשתמשים ולכן אידיאליות מאוד למהלך הקטיף: הגידולים הם בגובה המותניים (ללא צורך בכיפוף או טיפוס), הצמיחה מרוכזת בשטח קטן כך שמהירות הקטיף גדלה, לצד החיסכון בשינוע בשטח.

 

 

חקלאות הידרופונית

בשורה התחתונה:

כיום החקלאות מתבוננת קדימה ומבינה שהעתיד טמון בחלקאות ההידרופונית. החיסכון במים, חוסר מגבלות המקום, פינוי שטחים, גידול לאורך כל השנה ללא תלות בעונה או באקלים, ספיגה ישירה של קומפוסט, הימנעות מחומרי הדברה, קיצור תהליך הגידול ועוד שלל יתרונות, הופכים את שיטת החקלאות לאטרקטיבית ומשתלמת לחקלאים וגם לכלל הצרכנים.